ביום 14 באוקטובר 2020 נכנס לתוקף חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, כולל התיקון התש"ף-2020 אשר החליף את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 להלן. חוק שירותי תשלום החדש נועד להתאים את החוקים לקצב הגבוה של שינויים וחידושים המתרחשים בשוק התשלומים בישראל ובעולם.
חוק שירותי תשלום נחקק על רקע כניסתם של אמצעי תשלום חדשים והמעבר לסליקת כרטיסי אשראי בתקן EMV המאפשר אבטחה מוגברת של תשלום בכרטיסי חיוב דרך מכשירי סליקה ,זאת באמצעות קריאת נתוני השבב החכם על הכרטיס וללא צורך בקריאת הפס המגנטי הניתן לשכפול בקלות מניעת רמאויות וצמצום הכחשת עסקה.
בנוסף לחקיקת חוק שירותי תשלום בהיבט הצרכני, מקודם גם חוק המנסה להסדיר את היבטי הרישוי שיחולו על נותני שירותי תשלום לבתי העסק, באמצעות תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים, התשע"ו-2016.
לפיכך, החוקים החדשים יחלו על כל סוגי נותני שירותי תשלום, הן בצד מנפיק כרטיסי האשראי והן בצד הסליקה לעסקים של נותני שירותי תשלום לבתי העסק ולכן תחת הגדרות החוק החדש נכנסים כל מגוון אמצעי התשלום כמו תשלומים מידיים, ובמיוחד הארנקים האלקטרונים למיניהם כמו ביט, אפל פיי גוגל פיי ופייפאל.
חוק שירותי תשלום החדש מביא עמו בשורה חשובה הן לבתי העסק והן לצרכנים. הוא מגביר את כוחם של הצרכנים מול נותני שירותי התשלום ומגן עליהם מפני ניצול לרעה והטעייה. החוק גם משפר את מעמדם של העסקים הקטנים אל מול נותני שירותי התשלום.
חוק שירותי תשלום ככתבו: חוק שירותי תשלום
חוזה כרטיס חיוב וחידושו, כריתת חוזה לגבי כרטיס תשלום מיוחד, תוקף החיובים, סיום חוזה כרטיס חיוב. חוק זה בוטל ובמקומו הוחל חוק שירותי תשלום (ראה לעיל)
קרא עוד >> חוק כרטיסי חיוב
דיווח על עסקאות בכרטיסי אשראי, סיוע בהחזרת כרטיס, מסירת מידע בכתב לענין כרטיס תשלום מיוחד.
קרא עוד >> תקנות כרטיסי אשראי
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום הוראת ניהול בנקאי תקין שנועדה להסדיר את הפעילות של תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי, לעניין תפעול מערך כרטיסי החיוב (כרטיסי האשראי).
קרא עוד >> ניהול בנקאי תקין בנושא כרטיסי אשראי
מדברים רבות על המסחר האלקטרוני והגדרות רבות ניתנו לו. לפי הגדרתנו, "מסחר אלקטרוני" עניינו ביצוע עסקאות באמצעות האינטרנט, להעברת מוצרים ושירותים תמורת תשלום, בין עסקים לצרכנים ובין עסקים בינם לבין עצמם.
השימוש במסחר האלקטרוני נמצא במגמה ברורה של עלייה. ההתקדמות הטכנולוגית המרחיבה את מעגל הצרכנים הנגישים לרשת האינטרנט, הגידול בכמות ובמגוון של המוצרים והשירותים המוצעים, הקלות היחסית בהליכי הרכישה יחד עם היכולת להשוות בפשטות בין מוצרים ושירותים יהפכו, ללא כל ספק, את המסחר האלקטרוני לאחד מאמצעי המסחר המרכזיים בשנים הקרובות. עם זאת, טרם הפך המסחר האלקטרוני לכלי יום יומי לכלל ציבור הצרכנים.
הססנות הצרכנים, בישראל, בהתייחסותם למסחר האלקטרוני, נובעת ממספר סיבות הקשורות: לאמינות המידע, מקורו ועדכניותו. לדרך העברת התשלומים ולאמצעי התשלום. לאפשרות פיצוי או תיקון מוצר פגום הנרכש בדרך של סחר אלקטרוני. למחסור במנגנונים יעילים לפתרון סכסוכים. לקיומו של פוטנציאל להונאה. להגנת הפרטיות ולאבטחת המידע. למבנה ההסכם בין הצדדים וצורתו. צרכן המבצע עסקה בדרך של מסחר אלקטרוני מצפה כי תובטח לו לפחות אותה מידה של ביטחון והגנה, הניתנת לו בעסקאות הרגילות.
הקלות הבלתי נסבלת, שבה ניתן להשתמש במרמה בכרטיסי אשראי, למרות אמצעי הביטחון, גורמת לעבירות רבות הקשורות לכרטיסים אלה שיעור נכבד מכלל התלונות בנושא הונאה המוגשות במשטרה קשור לכך אחראיות לכך גם חברות האשראי, שמעדיפות, משיקולים כלכליים, לספוג את ההפסדים בעוד כשנה ייכנסו לשימוש כרטיסי אשראי "חכמים", שיצריכו, בין היתר, הקלדת קוד סודי בעת השימוש בה.
קרא עוד >> משטרת ישראל - על הונאות בכרטיסי אשראי
